ארץ

במסה "ארץ" חוזר יובל שמעוני אל ראשית ההתיישבות כאן, אל אחד העם וז'בוטינסקי ואל סיפור משפחתי השזור בהיסטוריה של המקום. מן המרחק הזה הוא משקיף על ההווה: על שני עמים שלפותים בחיבוק מצמית, נעים במעגלים של דם ואש ומסתבכים בקורים של סיפורים קדמוניים.

בין תקוות "קיר הברזל" ובין מציאות של קורי עכביש או ברזל, הוא מתבונן בחרדה בתהליך שבו נהפך סכסוך לאומי למלחמת דת ותוהה אם עוד אפשר להיחלץ מן המלכודת.

"חידוש מרעיש מבחינה ספרותית... מצמרר ומבעית באמיתות האכזריות הנשמעות בו בדבר הסבל שערבים ויהודים גורמים אלה לאלה... כתיבה הקשובה לכאב העמוק, לייאוש ולסבל של שני הצדדים, המנצחים והמנוצחים, המגרשים והמגורשים, הפולשים והנוקמים".
רחל אליאור

"מסה פראית וחסרת גבולות, שמתפרעת בין סיפור, הגות וכתיבה אישית ביוגרפית... שמעוני מחזיר לה את כבודה ומעמדה שהיו לה בראשית הכתיבה העברית".
אביגדור פלדמן

"כל אדם בעל מוסר, קל וחומר אם הוא ישראלי, חייב לקרוא".
יגאל שוורץ