לאומיות, יהדות ואנושות

פרקים במחשבה הפוליטית־תורנית של הרב אליהו בן אמוזג

תרגום ועריכה: גבריאל אבן צור

הרב אליהו בן אמוזג (1823–1900), רבה של ליוורנו, היה מן הדמויות הנועזות והמקוריות במחשבה היהודית המודרנית: מקובל, פרשן, הוגה ומדפיס, שביקש לחשוב מחדש על מקומה של היהדות בעולם המודרני ועל תרומתה לאנושות, מתוך זיקה עמוקה לתורה, לקבלה ולחוכמת העמים גם יחד. בכתביו, ששילבו בין קבלה לפילוסופיה ובין תורה למדע, הציע הרב בן אמוזג חזון תיאולוגי־פוליטי רחב. הוא האמין כי על האנושות לעשות שכם אחד כדי לקרב את תיקון האדם על ידי חיזוק ההכרה שלכל עם ייעוד משלו, וכי שיתוף פעולה בין העמים יוכל לקדם את האחדות המיוחלת בארץ וממעל לה. בהשראת קבלת האר"י, הוא ראה בפיצול לעמים, לדתות ולתרבויות שלב הכרחי במהלך היסטורי־אלוהי, שסופו אינו מחיקת ההבדלים אלא אחדות גבוהה יותר, הנולדת מתוך ריבוי פנים ואף ריבוי דרכים בעבודת ה'.

ספר זה מביא מבחר פרקים מתוך "ישראל והאנושות", חיבורו ההגותי הגדול של הרב בן אמוזג, שנכתב במקור בצרפתית וטרם תורגם במלואו לעברית. הפרקים הנדפסים כאן עוסקים בהגותו הפוליטית־תורנית: בכבוד האדם ובשורש המשותף לכלל האנושות, ברעיון הלאומיות לפי התורה, ביחסים בין העמים, בתוקפו של החוק הבין־לאומי ובהסדרים הראויים לפי התורה בין דת למדינה. בנספח מובא התקציר שפרסם הרב בן אמוזג לספרו "חשיפת פשע המלחמה לעיני האנושות", ספר שלצערנו אבד.