הילולא

פעילותו הספרותית של אריאל בן־ציון (1880–1932) כמעט נשכחה. היה בה דבר מה מפעים בשעתו. הוא ביקש ברוח רומנטית להעלות על נס את מה שראה כ'חסידות ספרדית'; הוא ביקש לעשות למקובלי ירושלים את שעשה מרדכי מרטין בובר לחסידות המזרח־אירופית; והוא ביקש לעורר לאומיות עברית דרך שיבה אל המזרח. כתביו מתייחדים בסימבוליקה קבלית עשירה שנעטפה בלבושים אוריינטליים־רומנטיים, במבע לשוני עשיר, ואת דבריו העלה על הכתב בז'אנרים שונים שעוררו ענין רב בקרב הקוראים. ליקטנו כאן שש יצירות ממכלול כתביו, שענינן ספרות, מיסטיקה וקבלה; יצירות המגלות טפח מהעולמות הגנוזים שיצר בתקופות שונות.